בהשקעה של יותר מ-150 מיליון ש"ח של קרן אדמונד דה רוטשילד, בתום תכנון הנדסי מורכב ומאתגר של החברה לפיתוח קיסריה וחמש שנים של מחקר ועבודה מאומצת של טובי הארכיאולוגים ברשות העתיקות ומומחי רשות הטבע והגנים, נחשפו אוצרות שהיו גנוזים מעל 2,000 שנים באדמת קיסריה ושוחזרו קמרונות הנמל
הורדוס כפי שאף אחד עוד לא העז להראות
כבוד נשיא המדינה, ראובן ריבלין והברונית אריאן דה-רוטשילד חנכו את פרוייקט השימור והשחזור האדיר של קמרונות הנמל בגן הלאומי קיסריה ואת מרכז המבקרים החדשני המפגיש את הקהל עם דמותו הנועזת, המורכבת והמסוכסכת של הורדוס - כפי שאיש לא העז להציגה עד היום
נשיא המדינה מר ראובן ריבלין: "קיסריה מושכת מאות אלפי מבקרים מדי שנה, ואני מאמין שבעתיד הקרוב, תיזכה למקומה הראוי כאחד החלונות המרשימים ביותר בעולם אל העבר הקדום. כל כך הרבה מהעיר העתיקה עדיין נמצא מתחת לפני האדמה, כמו מתנה מההיסטוריה המחכה שיגלו אותה." הנשיא ביקש להודות לחברה לפיתוח קיסריה ומשפחת רוטשילד, על תמיכתם שאיפשרה את הפרויקט."
הברונית אריאן דה רוטשילד:
"קיסריה היא מקור השראה לקריאה שלנו ליצירת עתיד משותף ביחד. קרן אדמונד דה רוטשילד פועלת כדי לתת ביטוי לכל הגוונים במרקם האנושי של החברה הישראלית ולהעצים אותם. אני מאמינה שחברה ששואבת את כוחה ממגוון חבריה, אמונותיהם ומסורותיהם היא חברה איתנה, מרתקת ועשירה יותר. יש לנו יעד ומחויבות לשפר את עצמנו כבר היום ולסלול את הדרך לדורות הבאים. עלינו לא רק לדאוג להיסטוריה המשותפת שלנו, אלא גם לכבד את האחריות שלנו בהווה."
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין והברונית אריאן דה-רוטשילד, חנכו הערב את פרוייקט השימור והשחזור האדיר של קמרונות הנמל שבגן הלאומי קיסריה ואת מרכז המבקרים החדשני שהקימה החברה לפיתוח קיסריה במבנה המונומנטלי שהקים ע"י הורדוס, המלך הבנאי, על מזח הנמל הייחודי שנבנה לחוף הים הפתוח – ראשון מסוגו בעולם העתיק.
את הקמרונות האדירים – 7.40 מטרים גובהם ו- 21 מטרים עומקם, הקים הורדוס ברוחב ממוצע של 5.2 מטר. הקמרונות היוו חלק ממערך האחסנה בנמל ושימשו כבסיס לבימת המקדש שהקדיש לפטרונו - הקיסר אוגוסטוס. המקדש היה לליבה הפועם של העיר המונומנטלית, שהיוותה צומת מרכזית של הכלכלה הגלובאלית והסחר בין מזרח למערב בעת העתיקה.
מרכז המבקרים שהוקם בקמרונות המשוחזרים, משלב עתיקות מאוצרותיה הגנוזים של קיסריה, עם טכנולוגיה חדשנית ומפגיש את הקהל עם דמותו הנועזת, המורכבת והמסוכסכת של המלך הורדוס - כפי שאיש לא העז להציגה עד היום. שיקום ושיחזור הקמרונות שעמדו בסכנת התמוטטות ממש, היה מורכב במיוחד וארך יותר מחמש שנות עבודה מאומצת ומשולבת של ארכיאולוגים, מהנדסים ואדריכלי שימור. במקביל לחפירה הארכיאולוגית, נדרשה הקמת תמיכות הנדסיות, בדיקה מדוקדקת של יצבות הקירות ושכבות העפר בכל נפחם של הקמרונות ואף פירוק זהיר והרכבה מחדש של קירות המתחם. במהלך החפירה אף נחשף שמאז הוקמו ע"י הורדוס - הקמרונות כבר התמוטטו בעבר ושוחזרו בתקופה הביזנטית. יצוין, כי גם המשחזרים הביזנטיים הקפידו לשמרם במתווה המקורי.
אולמות התצוגה שבלב הקמרונות – על מגוון המיצגים והאוצרות הארכיאולוגיים שנחשפו במהלך החפירות, הונגשו בצורה בטוחה גם לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. במרכז התצוגה, מוקרנת הפקה בינלאומית של אפוס היסטורי על דמותו המורכבת מאוד של המלך הורדוס. ההפקה המושקעת "מחזירה לחיים" את החזון האדיר, התככים, המאוויים, התשוקות, הרציחות והחלומות הכבירים שחווה הורדוס, ממש כאן - בלב עתיקות קיסריה. הסרט צולם כולו בפורמט אנכי, בהתאמה ל"מסך" - קמרון מקושת, כאמור, בגובה של 7 (!) מטרים, שבנה גיבור האפוס – המלך הורדוס עצמו. מאות שעות צילום ועריכה, עשרות רבות של ניצבים ואולפנים משוכללים באירופה נדרשו להשלמת החוויה הייחודית שמזמן המרכז החדש למבקרים – בינות למוצגים האותנטיים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בנמל, בים ובאזור.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ציין בדברי ברכתו כי.....
הברונית אריאן דה רוטשילד, הודתה לנשיא ריבלין ואמרה כי: "קיסריה היא מקור השראה לקריאה שלנו ליצירת עתיד משותף ביחד. קרן אדמונד דה רוטשילד פועלת כדי לתת ביטוי לכל הגוונים במרקם האנושי של החברה הישראלית ולהעצים אותם. אני מאמינה שחברה ששואבת את כוחה ממגוון חבריה, אמונותיהם ומסורותיהם היא חברה איתנה, מרתקת ועשירה יותר. יש לנו יעד ומחויבות לשפר את עצמנו כבר היום ולסלול את הדרך לדורות הבאים. עלינו לא רק לדאוג להיסטוריה המשותפת שלנו, אלא גם לכבד את האחריות שלנו בהווה."
מבצע החפירות, השימור והשחזור של נמל קיסריה בהשקעת עתק של יותר מ-150 מיליון ש"ח, כלל את שימור ושיקום בית הכנסת העתיק, הקמת טיילת בחומות הצלבניות, שיקום אמת המים הרומית ושימור ושחזור קמרונות המקדש, בימת המקדש וגרם המדרגות שהוביל אליו.מרכז המבקרים שנחנך מעשיר עוד יותר את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה – מאתרי התיירות המובילים בישראל. הפרויקט הינו נדבך נוסף בעשייה של קרן אדמונד דה רוטשילד בראשותם של הברון בנג'מין והברונית אריאן דה רוטשילד - ממשיכי דרכו של מייסד הקרן, הברון אדמונד דה רוטשילד, הנכד. זו חולייה נוספת בשרשרת הדורות של משפחת רוטשילד המתמידה בעשייה לביצורה של מדינת ישראל- בהתיישבות, בתעשייה, במדע, בתרבות ובהשכלה הגבוהה, ברוח חזונו של אבי היישוב, "הנדיב הידוע", הברון אדמונד בנג'מין דה רוטשילד.
קרן אדמונד דה רוטשילד מובילה את הפרוייקט באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, בראשות סגן יו"ר הקרן, גיא סברסקי והמנכ"ל מיכאל כרסנטי. עבודות החשיפה, השחזור והשימור של קמרונות הנמל ושכיות החמדה הגנוזות האחרות באדמת קיסריה העתיקה, מנוהלות בפועל על ידי ארכיאולוגים ועובדי רשות העתיקות, בראשותו של ישראל חסון ובתיאום עם מנהלת הגן הלאומי קיסריה - רשות הטבע והגנים, בראשותו של שאול גולדשטיין.
במסגרת העבודות נחשפו באחרונה בחפירת רשות העתיקות, בסמוך לקמרונות, עוד שלשה ממצאים מרגשים:
האחד - רצפת פסיפס מהתקופה הרומית, אשר נמצאה בבית המרחץ שבסמוך אל בימת המקדש והועתקה אל הרחבה שבפתח מרכז המבקרים; רצפת הפסיפס הצבעונית הנושאת דגמים גיאומטריים, הייתה שייכת למבנה דמוי חצי כיפה, אשר יתכן כי שימש למטרות פולחניות או ציבוריות, ואשר הוקם, ככול הנראה, במהלך המאה ה-2 או בתחילת המאה ה-3 לספירה. זאת, כחלק מהאדרת החזית המערבית של במת המקדש של אוגוסטוס ואלת רומא בקיסריה. קירות המבנה צופו בלוחות שיש, ובחזיתו עמדו שני כנים (פֶּדֶסטָלים) שבמקור נשאו על גביהם פסלים או עיטור אדריכלי אחר.
הממצא הארכיאולוגי השני שנחשף באחרונה במסגרת החפירה - מטמון של כ- 500 מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה). המטמון, שזוהה ע"י ד"ר דונלד צבי אריאל מרשות העתיקות. הוטמן, ככל הנראה, בתוך שקיק מעור או מחומר אחר אשר התכלה עם השנים. הוא התגלה בחפירה ארכיאולוגית בעת חשיפת אחד מהקמרונות. בהיעדר בנק, כפי שמוכר לנו היום, המטבעות הוחבאו "מתחת לבלטות" - תחת רצפת מבנה כנסייתי מפואר מהתקופה הביזנטית – ככל הנראה הקתדרלה של העיר, ששימשה כמושב הבישופ. לדברי ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "יתכן שהטמנת המטבעות קשורה בהקמת מתחם הכנסיה על גבי במת המקדש, שכן ידוע שהכנסייה בתקופה זו לקחה חלק גם בפונקציות המנהליות של העיר". "בעל המטמון לא שב לקחת אותו, וכך מצאנו אותו אנחנו. הסיבה לאי חזרתו תישאר, כנראה, בגדר תעלומה" מוסיף ד"ר גנדלמן.
הממצא השלישי שנתגלה באחרונה, הינו פסיפס הנושא כתובת ביוונית "היודע הכל הושע וברך" – מהמאה ה- 5 לספירה. במהלך חפירה ארכיאולוגית במתחם המחסנים הענק שנבנה בנמל קיסריה בתקופה הביזנטית, התגלתה באחת הכניסות למחסנים כתובת ברכה המיועדת, ככל הנראה, למפעילי המחסנים ולספנים. את הכתובת, הנתונה בתוך מדליון עגול, פיענחה ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. קיסריה בתקופה הביזנטית הייתה עיר נמל שוקקת, מהנמלים הגדולים של האימפריה הביזנטית. שטח המחסנים, ששימשו כמחסני המעבר של האזור כולו, השתרע על מעל 2500 מ"ר וכלל סחורות ציבוריות ופרטיות. בין השאר, נמצאו במהלך החפירה עדויות לסחר עם איטליה, יוון, טורקיה, ואפילו עד אזור אנגליה של היום.
נמל קיסריה ועתיקותיו, הינו מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בישראל והכניסה למרכז המבקרים, אותו תכננה ויצרה חברת "בריז קריאייטיב", העוסקת בתכנון ובהקמה של מוזיאונים ומרכזי מבקרים, אינה כרוכה בתשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי. רבבות משפחות ישראליות ומאות אלפי תיירים זרים נהנים מידי שנה בשנה מהמתחם שוקק החיים בכל ימות השנה. מבקרים בתיאטרון הרומי היפהפה, מסיירים לאורך טיילת החומות על ביצוריה ומגדלי השמירה, מתרשמים מבית הכנסת העתיק שמעיד על החיים היהודיים בעיר, פוסעים בין שרידי הארמון והמקדשים ומתפעלים מאמת מים. בחגים ובחופשות נערכות בהיפודרום העתיק שנשתמר באתר מופעי ראווה של רוכבים על סוסיהם. בין לבין ניתן לבלות כמובן בכיכר האומנים, בתי הקפה ומגוון המסעדות המזמינות, לנופו של הים הפתוח.
מרכז המבקרים החדש ייפתח לציבור הרחב החל מ-1.6.19.
הכניסה אינה כרוכה בתשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי (39 שקלים למבוגר, 24 שקלים לילד, חינם למנויים).
א. סרטון דובר עברית – https://youtu.be/mU7jT32i1TQ
צילום הנשיא, הברונית ובתה רוני ריקנר
יתר הצילומים צילומים סילביה גולן