מצוין !!!!!  ממליצה באהבה

 EVITA "אוויטה " המחזמר מאת טים רייס ואנדרו לוייד וובר

תרגום: דניאל אפרת

ניהול מוסיקלי: יוסי בן-נון
בימוי: משה קפטן

הדרכה קולית: דוקי עצמון
עיצוב תפאורה: במבי פרידמן

עיצוב תאורה: קרן גרנק
עיצוב תלבושות: ילנה קלריך

כוריאוגרפיה: אביחי חכם

משתתפים: שירי מימון, רן דנקר, אקי אבני ולהקה בת 35 שחקנים, רקדנים ונגנים.


המחזמר עטור הפרסים (7 פרסי "טוני" ופרס ה"גראמי") מאת טים רייס ואנדרו לויד וובר מגולל את סיפור חייה ומותה של אוויטה פרון, שהגיעה מהפרובינציה, הייתה לשחקנית והעפילה למעמד רעיית נשיא ארגנטינה – הקולונל חואן פרון. המחזמר מלווה את אוויטה מתחילת דרכה ועד הגעתה לשלטון, לסטטוס ולעושר מופלג, שהביאו להכתרתה כ'מנהיגתה הרוחנית של האומה'. מולה ניצב המהפכן צ'ה גווארה, המייצג את המהפכה החברתית ועוקב אחר עלייתה לשלטון. במחזמר מספר שירים ידועים ואהובים, וביניהם:DON'T CRY FOR ME, ARGENTINA (אל נא תבכי, ארגנטינה) הידוע. המחזמר זכה למספר רב של גרסאות בעולם וביניהם לסרט בכיכובה של זמרת הפופ מדונה.

 

 התיאטרון הלאומי הבימה, שד' תרס"ט 2, תל אביב

הבימה   www.habima.co.il

טלפון:03-629-5555

 03-526-6666

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"ורטיגו 20" בסוכות ! בתל אביב !

ורטיגו רוקדים בסוכות להקת המחול ורטיגו חוזרת בחול המועד סוכות לתל אביב


עם מופע המחול האהוב "ורטיגו 20"


כוריאוגרפיה: נעה ורטהיים

 

2 מופעים במרכז סוזן דלל תל אביב:

יום ה', 1/10, בשעה 21:00
יום ו', 2/10, בשעה 14:00

 

להקת המחול ורטיגו, חוזרת לתל אביב בחול המועד סוכות עם המופע עטור השבחים "ורטיגו 20" לאחר שחזרו מסיבוב הופעות ברוסיה, איטליה ורגע לפני יציאתם לארצות הברית.

 

 

נעה ורטהיים, הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית של ורטיגו יצרה את המופע "ורטיגו 20" לציון 20 שנות פעילות ללהקה. המופע הוצג בבכורה בינלאומית בפסטיבל התיאטרון נאפולי 2013 כהפקת מקור של להקת המחול ורטיגו בשיתוף הפסטיבל, וקצר מאז ועד היום שבחים רבים בארץ ובעולם.

 

ורטיגו 20, עבודתה של נעה ורטהיים, אורגת אל תוכה 20 שנות יצירה. ביצירה זו תרה נעה אחר הסימנים שהניחה בדרך, כמו מפענחת מחדש את סוד הזמן. היא פורמת את התפרים שבין הפרטי לציבורי, נעה מן הריאליסטי לסוריאליסטי, מהאינטימי אל התיאטרלי, מהמטאפיסי אל הקונקרטי. במהלך העבודה עם הלהקה, באה לידי ביטוי השפה המובחנת של הלהקה השואבת את השפעתה והשראתה ממקורות שונים בתוך עולם הגוף ומחוצה לו. שפה ייחודית זו מולידה התרחשות בימתית ומחוללת רצף של טקסי חיים.

 

מן הביקורות:
· "היצירה של הלהקה מתגלה כחגיגה, עשויה בכישרון ומתכתבת עם הרפרטואר העשיר שלה." (רות אשל, "הארץ").

 

· "הרקדנים, ובעיקר הרקדניות בורטיגו ... מהטובים בארץ. הטכניקה נפלאה, היצירה ספוגה בגופם. הכל בורטיגו מהוקצע, הגיוני, אסתטי, מעורר הערכה ונעים כל כך." (נעמה לנסקי, "ישראל היום")

 

· "הערב מלא ביופי, מקוריות ורוחניות, ומעשיר את תחום המחול בארץ" (אורה ברפמן, (The Jerusalem Post

 

· "...הרקדנים מממשים על הבמה את החזון ... ומציגים את העבודה השלמה, המורכבת והמרגשת ביותר של ורטיגו מבין אלה שזכיתי לראות. ורטיגו היא אחת הלהקות עם היכולות הטכניות המרשימות ביותר בארץ." (טל לוין, "עכבר העיר").

 

· "היצירה יפהפייה... הרקדנים מצוינים, ...שלמות חדשה ומלאה. הבשורה המיוחדת של "ורטיגו 20" שכל כולה,... היא הזמנה להצטרף ליום ההולדת של הלהקה בחגיגת מחול מענגת." (צבי גורן, אתר הבמה)

 

 

כוריאוגרפיה: נעה ורטהיים
ע. כוריאוגרפית, יוצרת שותפה: רינה ורטהיים-קורן
רקדנים ושותפים ליצירה: יובל לב, שון אולס, איתי פרי, מריה סלבק, רון כהן, ניצן משה, דניאל קוסטא ,טאי צ'אנג,
שני לייכט, שנדור פטרובוקס, תמר ברלב
מוסיקה: רן בגנו
עיצוב במה ותלבושות: רקפת לוי
עיצוב תאורה: דני פישוף – מג'נטה


אורך המופע: 50 ד'


לצפייה בסרטון מתוך המופע: https://www.youtube.com/watch?v=UgepJAFJrGg


לפרטים ורכישת הכרטיסים: www.vertigo.org.il

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סרט חדש  : אני לא מאמין אני רובוט " יוצא השבוע בבתי הקולנוע ברחבי הארץ

 

הסרט "אני לא מאמין אני רובוט" יוצא לאקרנים ב-6 לאוגוסט בכיכובם של: יותם ישי, הילי ילון, צחי גראד,אינה בקלמן , דרור קרן, גיא גיאור, יוסי מרשק, נלי תגר, ליאור דובדבני, אילן קובץ', אורי יניב ודוד קיגלר.

 

https://youtu.be/W_8zVax6e6A

 

אני לא מאמין אני רובוט?! סרטם של טל גולדברג וגל זלזניאק


קומדיה מטורפת לכל המשפחה בליווי פופקורן לילדים (מגיל 10 ומעלה) וקוקטייל חגיגי למבוגרים 


הסרט מספר את סיפורו של דני הוא בחור רגיש, אולי רגיש מדי. את הג'וקים בבית הוא מפחד להרוג. אתמול הוא בכה בסוף שכחו אותי בבית. האמת היא, שדני גם קצת בדיכאון. חברה שלו עזבה אותו בלי להשאיר אפילו פתק. דני מתבודד בביתו, עד שלבסוף, ברגע של ייאוש, לפני שהוא מחליט לעזוב לתמיד, הוא מגלה כי היד שלו עשויה פלדה, חוטים ואפילו יורה לייזר. הוא פאקינג רובוט. ואם זה לא מספיק, חברה שלו לא באמת עזבה אותו – היא נחטפה על ידי ארגון חשאי ומופרע בראש. מלווה במנכ"ל פסיכופט מהחברה בה הוא עובד, גולד הייטק, ורובוט חרדי שומר מצוות, הוא יוצא למסע, להציל את חברתו, ולהבין, למה, לעזאזל, הוא רובוט.

 

 

אני לא מאמין אני רובוט?!
"קומדיית האקשן הישראלית הראשונה"
הסרט יוצג החל מה6.8.15 בבתי הקולנוע ברחבי ישראל


תקציר:
דני ברנשטיין (יותם ישי), בחור רגיש מדי, מגלה בטעות שהוא רובוט עם כוחות קטלניים. לחברה שלו, נועה (הילי ילון) אין מושג שהוא שהוא יורה לייזר, אבל בכל מקרה נמאס לה שהוא בוכה מכל שטות ובורח בהיסטריה מכל ג'וק. היא רוצה לעזוב אותו. אבל מה? נועה לא יודעת שלמאיה (אינה בקלמן), השותפה שלה לדירה, יש תוכניות קרימינליות סודיות הכוללות גם את חטיפתה. במקביל, גולדשמיט (צחי גראד), פסיכופט עם לב שבור המנהל חברת הייטק, זומם לחקור את המוח הרובוטי של דני ולשכפל אותו, תוך שהוא מנסה למצוא את אהובתו שנעלמה. כשדני מגלה שנועה נחטפה, הוא מציע לגולדשמיט לעזור לו להציל אותה -בתמורה הוא ייתן לו לפרק אותו לחתיכות. למסע הטירוף נקלעים דימיטרי (דרור קרן) מדען גדול מרוסיה אשר הפך לעובד ניקיון, מויש'לה (דוד קיגלר) חסיד פרנואיד ויצרן כלי נשק כשרים למהדרין, רובו יוסף (רוב שניידר) רובוט קטן שגילה את אלוהים וחזר בתשובה ונטע(נלי תגר), שבסה"כ רצתה למצוא דייט להערב

 

על הפקת הסרט:
הסרט אני לא מאמין אני רובוט יצא לדרך בשנת 2011 תחת הכותרת "קומדיית האקשן הישראלית הראשונה". קרנות הקולנוע אהבו את התסריט, אך תהו אם ניתן בתקציבים המקומיים לעשות סרטי איכות יוקרתיים עתירי אפקטים סטייל הוליווד ושלחו אותנו להוכיח. האתגר הפך לשליחות ויצאנו לדרך מלאי מוטיבציה ועמוסי כוונות טובות. הבימאים שלחו אליי את התסריט, ובעיקר צחקתי, התרגשתי מהדמויות המשוגעות והנרטיב הקופצני והחלטתי לעלות על העגלה. הפקה? מישהו יודע איך מפיקים סצנות רובוטים בתלת? שאלה טובה. אז זהו, שלא. לאט לאט הבנו שהזמני הופך לנצחי וכי הפרוייקט, יותר מאשר יקר, הוא בעיקר חלוצי ודורש פיצוח של סוגיות אנימציה טכניות שמעולם לא טופלו בתעשייה הישראלית. חלוצים, כבר אמרנו? הבימאים גייסו את הונם העצמי ואני גייסתי עשרות אנשי צוות נלהבים, שחקנים מתלהבים, מאמן קאראטה ומאסטר חרבות, כלב מאולף, ציוד חדשני לצורכי פוסט ועשרים פעלולנים משוגעים, שרק חיפשו סיבה להביט לסכנה בעיניים. יצאנו לצילומים עם צוותאנימטורים ותלת צמוד, צוות פעלולנים, אנשי אפקטים ופיצוצים (מצויידים בעשרות קליעי דמה). 26 ימי צילום. 22 לוקיישנים. כולל משרדי חברת IBM (אהממ... נפילה בגרם מדרגות בגובה שש קומות), בית חולים וולפסון (מבוכי התעלות התת קרקעיות), צריף קטן בשום מקום (ליד בית שמש), לופטים בשוקן ובאלנבי, יער בן שמן (באדיבות איציק היערן), מטווח בהרצליה (שמעולם לא ראה כאלו כמויות של טלק לדימויי עשן) ומזבלת חירייה (בשקיעה). 20 רובונינג'ות (מאומנות היטב), 3 אולפני גרין סקרין (מצויידים בהליכון וכבלים), אקדחים כשרים, שני מנופים, ורובויוסף אחד (או רובושניידר אחד). למעלה משנתיים עבדו הבימאים טל גולדברג וגל זלזניאק יחד עם העורך יפתח פאול שושן על עריכת הסרט כשברקע עבדו שני אולפני אנימציה ותלת (סול רויאל במושכות, רובוט ג'יניוס בביצוע) ועוד עשרות אנשי מקצוע שהתגייסו בשמחה לפרוייקט המהפכני. האנימטור מיש התגייס בהתלהבות לביצוע סיקוונס האנימציה ולאחר ארבע שנות עבודה הצלחנו להרכיב סרט.


הסרט צולם על ידי תומר שני ("נבלות") ומשתתפים בו יותם ישי (דני), צחי גראד (גולדשמיט), דרור קרן (דימיטרי), דוד קיגלר (מוישל'ה), הילי ילון (נועה), אינה בקלמן (מאיה), נלי תגר (נטע), רוב שניידר (רובויוסף), דובדבני וקובץ', גיא גיאור, יוסי מרשק, אורי יניב ועוד.


מפיק ראשי: עמיר מנור
תסריט ובימוי: טל גולדברג וגל זלזניאק
בימוי פוסט: נעם גלברט, SOUL ROYAL
VFX: ROBOT GENIUS, ערן מי רז ודניאל לאזו
בימוי ועיצוב אנימציה: מיש MYSH
עיצוב אומנותי:- ברק ואזן
מוזיקה מקורית: עמרי בר ואסא רביב
עיצוב פסקול: אורי קלייאן SWEETSOUND
ליהוק: קרן אלרום
עיצוב תלבושות: עדי רוטהולץ אלטר ומעיין הוד
מאפר ראשי: אילן זכאי
קונספט ארט: אריק לרנר
גרייידינג: יואב רז, אולפני EDIT
מיקס: יוסי אפלבאום, אולפני DB
הפצה: יעקב בוארון/ טרנספקס הפקות

 

דמויות
דני ברנשטיין(יותם ישי): בחור חסר ביטחון ורגיש מדי, המגלה בטעות כי הוא רובוט עם כוחות קטלניים. למרות כל הכוחות הללו, אפילו ג'וק לא נעים לו להרוג. כשחברה שלו נועה נחטפת, הואמחליט לעמוד על שלו, להיות גבר אמיתי. אבל מה זה אומר להיות גבר אמיתי? להרוג? להיות קשוח ומחוספס? דני יוצא למסע, אשר בסופו הוא מוצא תשובה לשאלה גבריות מהי? כשעל הדרך הוא רוכש חברים חדשים והזויים ומציל את חברתו, נועה

 

נועה (הילי ילון): לצערה, החבר שלה נחמד מדי ונשבר לה ממנו, אז היא עוזבת. מה שהיא לא לקחה בחשבון זה שהשותפה שלה לדירה זוממת לחטוף אותה, ושאת החבר, מסתבר, היא נטשה בזמן הלא נכון.

 

מאיה (אינה בקלמן): מאיה הייתה שותפה למופת, באמת, עשתה כלים, הוציאה זבל. אין תלונות. עד לרגע שבו היא החליטה לחטוף את נועה. מסתבר שמאיה היא לא באמת 'סתם' שותפה, ושיש לה תוכנית סודית ואפלה בעבור הזוג נועה ודני. חמושה בזוג עיניים כחולות, אקדחי לייזר וכישורי אומנויות לחימה, היא יוצאת לבצע את תוכניתה האפלה.

 

גולדשמיט (צחי גראד): מנכ"ל חברת הייטק קשוח עם לב שבור, אקסצנטרי ואימפולסיבי, המתכנן לפרק את דני לחתיכות כדי להעתיקו ולייצר צבא של רובוטים מתוחכמים. גולדשמיט מציע לדני עסקה מפוקפקת: אני אעזור לך להפוך מסמרטוט לגבר אמיתי ולהציל את נועה, ואתה תתן לי לחקור את המוח שלך.

 

דימיטרי (דרור קרן): חברו הטוב ביותר של דני בעבודה. ברוסיה הוא היה מדען גדול, אבל בישראל מצא עצמו עובד בניקיון חברת גולד הייטק. דני מנסה להעזר בו כדי לגלות למה הוא עשוי ממתכת וחוטים ולמה לעזאזל המחשב שלו לא עובד.

 

מויש'לה (דוד קיגלר):יהודי מאמין, פרנואיד ויצרן כלי נשק כשרים. מוישלה ומשפחתו מפחדים מרובוטים אשר אינם שומרים מצוות (כמו רובויוסף) ומאמינים כי האפוקליפסה הבאה לא תגיע מידי בני אדם, אלא מידי רובוטים אפלים.

 

רובו יוסף (רוב שניידר): רובוט קטן שגילה את אלוהים וחזר בתשובה.

 

נטע (נלי תגר): נטע בסה"כ רצתה למצוא דייט להערב, אבל מצאה את עצמה יוצאת עם רובוט.

 

שחקנים נוספים


דובדבני וקובץ, שני שוטרים משועשעים, שממש לא מתאים להם עכשיו אזרחים במצוקה ושותפות לדירה עם אקדחים.

 

גיא גיאור, יצא לרוץ עם הכלב, מבלי לדעת שיהפוך לחוצץ ביחסיהם של נועה ודני.

 

יוסי מרשק ואורי יניב, צריכים כסף לסיגריות, אבל גם לא מתכוונים לשחרר את דני מבלי להבין מה לעזאזל נועה הנאה עושה עם הגיק החמוד הזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה  הכרזה על המועמדים ל"פרסי אופיר" של  האקדמיה הישראלית לקולנוע  ה- 26 במספר

חמשת העולים לגמר בקטגוריות קולנוע:  הסרט העלילתי הארוך , הסרט התיעודי הארוך והקצר וסרט הפרינג' והסרט העליתי הקצר הטובים ביותר  פרס על מפעל חיים לאלון גרבוז

 

במסיבת עיתונאים שנערכה היום (יום ג' 11 באוגוסט) במסעדת Mi Rancho ביפו, נמסרו פרטים על הסרטים והיוצרים העולים לשלב הגמר ב-18 קטגוריות שונות בתחרות "פרסי אופיר" של האקדמיה הישראלית לקולנוע לשנת 2015.

 

27 סרטים עלילתיים, 37 תיעודיים ו-29 סרטים עלילתיים-קצרים משתתפים בתחרות "פרסי אופיר" של האקדמיה הישראלית לקולנוע לשנת 2015

 

איתן אבן, יו"ר האקדמיה, מסר: "בתחרות השנה משתתפים 27 סרטים עלילתיים, מתוכם 6 סרטים במסגרת הפרינג' העלילתי, 37 סרטים עלילתיים-קצרים ו-37 סרטים תיעודיים, יבול סרטים מבורך המהווה ללא ספק תחרות קשה ביותר ואני מברך את הפיינליסטים בקטגוריות השונות.

 

השנה, היא השנה השלישית לקטגוריית הסרטים העלילתיים-הקצרים ושנה שנייה לפיצול קטגוריית הסרטים התיעודיים לסרטים ארוכים (מעל שעה) ולקצרים (עד שעה). עבודה רבה לחברי האקדמיה בצפייה בכל כך הרבה סרטים .

 

2014 הייתה שנה מאוד מוצלחת לקולנוע הישראלי, הופצו 26 סרטים ישראלים בבתי הקולנוע בארץ בסך הכול 1,721,795 צופים.

 

חלק מייעוד האקדמיה הוא לדאוג, באמצעות שידור הטקס ושידור קטעי סרטים להביא למודעות הציבור את הסרטים החדשים שהופקו בארץ.


רבים מבין הסרטים המתמודדים השנה בתחרות "פרסי אופיר", זכו להיות מוקרנים בפסטיבלי חשובים בעולם. הסרט ״בן זקן״ בהפקת איתי תמיר ובבימויה של אפרת כורם, השתתף בפסטיבל ברלין, "היורד למעלה" בהפקת איתן מנצורי, אלי מאירוביץ, יונתן דובק ודני גולדברג ובבימוי אלעד קידן הוקרן במסגרת הראשית הרשמית של פסטיבל קאן, "official selection" בהקרנה מיוחדת מחוץ לתחרות.


בפסטיבל ירושלים הבינ"ל 2015 זכה הסרט "חתונה מנייר" בהפקתו ובימויו של ניצן גלעדי בפרס השחקנית הטובה וסרט הביכורים הטוב ביותר, הסרט "נדיה" בהפקת חיים ואסתי מקלברג ורותי כץ ובבימויה של טובה אשר, זכה פרס הביקורת ואילו הסרט "ג'רוזלם" בהפקת יואב פז, דורון פז ושקד ברנסון ובבימוי יואב פז ודורון פז– זכה בפרס העריכה וחביב הקהל וכמו כן, הוקרן הסרט "ג'רוזלם" גם בפסטיבל פנטייז׳ה הקנדי, מהחשובים שבפסטיבלי הז׳אנר בעולם. "האיש שבקיר" בהפקת תמי ליאון, אברהם פרחי וחיליק מיכאלי ובבימוי יבגני רומן זכה בפרס השחקנית בפסטיבל אודסה, ״ציפורי חול״ התקבל לתחרות הראשית בפסטיבל מונטריאול והסרט ״למה עזבתני״ התקבל למסגרת ״אופקים״ בפסטיבל ונציה (המסגרת השנייה בחשיבותה).

 

בד בבד עם הצלחות הקולנוע הישראלי בחו"ל, מדלדלים מקורות התמיכה הכספיים באקדמיה בארץ.


מידי שנה הולך וגדל הקושי לגייס מימון לקיום טקס מכובד וראוי לקולנוע הישראלי.

 

הסרט הזוכה בתחרות האקדמיה נשלח לייצג את ישראל בקטגורית הסרט הזר בתחרות האוסקר בלוס אנג'לס שהיא התחרות החשובה והיוקרתית בעולם.

 

בקטגוריית הסרט הזר מתמודדות כ-66 מדינות. מטבע הדברים התחרות היא קשה ונדרש מהמתמודדים להיעזר בשרותי יחסי ציבור יקרים כדי לקדם את מעמדו מול מדינות רבות ועשירות.

 

בשנתיים האחרונות תמך מפעל הפיס בקידומו ושיווקו של הסרט הזוכה המתמודד באוסקר האמריקאי וצפוי לתמוך גם השנה ב 150,000 ₪ . תמיכת מפעל הפיס מאפשרת לסרט המתמודד לקדם ולשווק את עצמו בתחרות האוסקר ברמה מקצועית ובתנאים שיווניים עם הסרטים האחרים עתירי האמצעים.

 

גם השנה, צפוי להתקיים טקס הענקת "פרסי אופיר" במשכן לאומנויות הבמה באשדוד ועל כך מגיעה תודה גדולה לראש העיר אשדוד דר' יחיאל לסרי ולצוות המלווה אותו על שיתוף הפעולה ולשרת התרבות והספורט הגב' מירי רגב שהתגייסה לעזור לנו במשימה זו.

 

הטקס יתקיים ב-21 בספטמבר 2015 (יום שני) במעמד השרה וראש העיר, ובהשתתפות יוצרים רבים מתחום הקולנוע, ויוכרזו בו הזוכים הסופיים בכל הקטגוריות המועמדות לפרס.

 

הטקס יופק ע"י "הפקות תוצרת הארץ" ויועבר בשידור בערוץ 10.

 

 

בתמונה עם החתן פרס " אופיר" אלון גרבוז

 

פרס על מפעל חיים לאלון גרבוז – מנהל סינמטק תל אביב


איך מפרידים את ה C מה O2 ? איך מרחיקים את הברק מהרעם ? את החמסין מהקיץ ? את מירב מיכאלי מהפעילות המגדרית ? איך מנתקים את ברגמן, אנטוניוני, פליני, קוראסאווה, גודאר, אורסון וולס, קופולה, ספילברג, טרנטינו, אורי זוהר, אסי דיין, יוסף סידר מהקולנוע ? ואיך, לעזאזל אפשר לתת לאלון גרבוז לצאת לפנסיה מניהול הסינמטק של תל אביב – מפעל חיים שלו ושל העיר שלא הולכת לישון? ...


אלון בפנסיה – זה אוקסימורון שיכול להיות הגיוני רק לנכדים שלו, אלה שיקבלו אותו עכשיו במנות גדושות יותר, בזמן הפנוי שהתהווה בין ישיבות מתרחקות, בין החלטות אמיצות שאולי מישהו אחר יצטרך לקחת, בין שיטוט בין האולמות בבניין החדש , בממלכה שלא מזמן התרחבה, בפתיחות תכופות של פסטיבלים גדולים וקטנים, בתוכניות הקרנה של סרטים שבאו מרחוק ומקרוב, בקידום סרטים ישראלים ובנוכחות רבת השראה במוסד התל אביבי הזה שגדל והתפתח כל כך בארבעים ומשהו השנים האחרונות. מוסד שכולו מריח, נושם, ומלחש את חותמו.


האחריות הייתה גדולה כבר בימים הראשונים עת הפך הסינמטק לאבן שואבת לאוהבי קולנוע . זאב רב-נוף, מבקר הקולנוע האגדי של "דבר" כתב עליו אז: "הוא (הסינמטק) מלא תמיד מפה לפה בעיקר נוער וגם נוער פרוורים, והצעירים יושבים בשקט ומתעניינים באמנות הקולנוע". בלי לגלגל בקבוקים ומול סרטים שהביאו את ניחות התרבות ותמונות חיים מאירופה, אסיה ואמריקה הרחוקות.


בעקשנות, סבלנות, ידע ואהבה רבה ידע אלון לקחת את המוסד הנפלא הזה תחת כנפיים רחבות ולהעבירו בתחנות חיים שהיו יכולות למוטט כל אידאליסט. אבל אלון, בתערובת של נועם הליכות, הבנת נפש האנשים שעמדו מולו, לצידו ומאחוריו, ביכולת תמרון מפליאה ובשמירה על עקרונות הצליח לחצות גם את הרוביקונים הסוערים ביותר שעמדו לו בדרך. והיו כאלה לא מעטים ומימיהם שוצפים ונרגנים.

 

התחנות עדיין שם, עכשיו שוממות . האולם ב"בית עובדי העיריה", האכסניה המפולשת ב"בית מפעל הפיס" ורק הבניין ברחוב הארבעה ועכשיו המבנה המורחב על חמשת האולמות שבו שוקקים חיים, 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. הם והעובדים הנאמנים שליוו אותו לאורך הדרך.ממנהלי התוכניות והאגפים ועד אחרון הסדרנים והמנקות. איך הוא אסף אותם – חלקם מקצוענים מבריקים בתחומם, חלקם מקרים טבולים בצורך ובעזרה אנושית. ומי כמו אלון שיהיה שם כדי לסייע.

 

הוא היה הסינמטק של תל אביב והסינמטק היה אלון. גם בחו"ל בחופשה בשלווה בפסטוראלית של "היער השחור" היה נזעק כשפעמון האזעקה היה מצלצל ברחוב הארבעה. מישהו בתל אביב שכח לסגור הדלת ואלון, ממרחק היה חייב לפעול ולהפעיל.

 

אין הומניסט גדול ממנו ואין הרבה לוחמים לזכויות האחר אמיצים כמותו. הבחירות בסרטים שבעטו בקונצנזוס תוך סיכון עצמי, הדרישה לצדק ולשוויון חברתי וכלכלי ועמדות פלורליסטיות מוצקות מאירות את דרכו –שורות שורות של נידחי קולנוע חייבים לו את בימתם וטורים ארוכים של אריות קולנוע, את זכות השאגה. ותאמינו לי כשזה נפגש בצורך להגדיל טיפ למלצרית חביבה במסעדה, זה לא תמיד קל וברור לאחרים בשולחן. אבל אצל אלון, כן. ותמיד בחיוך. זה האיש שיקנה את הצעצוע המטופש מפליט אפריקאי ברחוב כי זה יעזור לו, וישאיר תרומה לקופת צדקה חברתית אי שם. זה האיש שיעמוד גם מול כוחות פוליטיים מאיימים, לעיתים באלימות ולא ייכנע להם.

 

ובשל כל אלה, אלון גרבוז, איש אמיץ, חבר נפלא, מנהל נערץ, פוליטיקאי בחסד, איש תרבות, משפחתן חסר מעצורים , מאותם שעשו את תל אביב ואת מדינת ישראל טובים יותר - זוכה בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

 

 העולים לשלב הגמר בקטגוריות הפרס השונות בתחרות "פרסי אופיר" האקדמיה לקולנוע לשנת 2015

(לפי סדר א'-ב')

 


קטגורית הסרט העלילתי הטוב ביותר:

1. "ארץ פצועה" - מפיקים: שמי שינפלד, עמיתן מנלזון, משה אדרי, לאון אדרי

2. "באבא ג'ון" - מפיקים: דוד זילבר, משה אדרי, לאון אדרי

3. "היורד למעלה" - מפיקים: איתן מנצורי, אלי מאירוביץ', יונתן דובק, דני גולדברג

4. "המילים הטובות" - מפיקים: טליה קלינהנדלר, אסנת הנדלסמן קרן, משה אדרי, לאון אדרי

5. "חתונה מנייר" - מפיק: ניצן גלעדי

 

קטגורית הסרט העלילתי הטוב ביותר מסלול פרינג':

1. "10% ילדה שלי?" - מפיקים: עדן צולי, קובי צאיג, שלום גודמן, נאוה לוין, אורי בר-און

 

קטגורית הבימוי הטוב ביותר:

1. אמיר י. וולף - "ציפורי חול"

2. ארז תדמור - "ארץ פצועה"

3. יובל דלשד - "באבא ג'ון"

4. ניצן גלעדי - "חתונה מנייר"

5. שמי זרחין - "המילים הטובות"

 

קטגורית התסריט הטוב ביותר:

1. אלעד קידן - "היורד למעלה"

2. ארז תדמור, שלמה אפרתי - "ארץ פצועה"

3. יבגני רומן - "האיש שבקיר"

4. ענת אשר, טובה אשר - "נדיה - שם זמני"

5. שמי זרחין - " המילים הטובות"

 

קטגורית השחקן הראשי הטוב ביותר:

1. אסף בן שמעון - "המילים הטובות"

2. משה איבגי - "מלחמת 90 הדקות"

3. עודד תאומי - "ציפורי חול"

4. רועי אסף - "ארץ פצועה"

5. רועי אסף - "חתונה מנייר"

 

קטגורית השחקנית הראשית הטובה ביותר:

1. מורן רוזנבלט - "חתונה מנייר"

2. מרים זוהר - "ציפורי חול"

3. נטע שפיגלמן - "נדיה - שם זמני"

4. רותם זיסמן כהן - "המילים הטובות"

5. תמר אלקן - "האיש שבקיר"

 

קטגורית שחקן המשנה הטוב ביותר:

1. אשר אברהמי - "באבא ג'ון"

2. גל תורן - "ירח בבית 12"

3. דביר בנדק - "ארץ פצועה"

4. נורמן עיסא - "מלחמת 90 הדקות"

5. רועי אסף - "המילים הטובות"

 

קטגורית שחקנית המשנה הטובה ביותר:

1. אסי לוי - "חתונה מנייר"

2. דבורה קידר - "ציפורי חול"

3. יובל שרף שבן - "ירח בבית 12"

4. מלי לוי גרשון - "פלאפל אטומי"

5. פלורנס בלוך - "המילים הטובות"

 

קטגורית הצילום הטוב ביותר:

1. אמנון זלאיט - "ציפורי חול"

2. אסף סודרי - "ארץ פצועה"

3. טליה "טוליק" גלאון - "נדיה - שם זמני"

4. עמית יסעור - "ירח בבית 12"

5. עפר ינוב - "באבא ג'ון"

6. רואי רוט - "חתונה מנייר"

 

קטגורית העריכה הטובה ביותר:

1. אריק להב ליבוביץ' - "היורד למעלה"

2. אריק להב ליבוביץ' - "מלחמת 90 הדקות"

3. יצחק צחייק - "ציפורי חול"

4. עינת גלזר זרחין - "ארץ פצועה"

5. עינת גלזר זרחין - "המילים הטובות"

 

קטגורית הליהוק הטוב ביותר:

1. אורית אזולאי - "המילים הטובות"

2. דידי לובצקי - "ציפורי חול"

3. לימור שמילה, לבנה חכים, מעיין חן - "פלאפל אטומי"

4. נועה אלה - "באבא ג'ון"

5. ניצן גלעדי - "חתונה מנייר"

 

קטגורית העיצוב האמנותי הטוב ביותר:

1. אבי אביבי, דורית בן שושן - "המילים הטובות"

2. ברק ואזן, נעם גלברט - "אני לא מאמין, אני רובוט!"

3. דינה קורנוויץ - "חתונה מנייר"

4. יהודה אקו - "באבא ג'ון"

5. יואל הרצברג - "ארץ פצועה"

 

קטגורית עיצוב התלבושות הטוב ביותר:

1. דורון אשכנזי - "המילים הטובות"

2. דני בר שי, אתיה חודק לביא - "ציפורי חול"

3. חן גלעד - "פלאפל אטומי"

4. לי אלמביק - "ירח בבית 12"

5. קרן אייל מלמד - "חתונה מנייר"

 

קטגורית האיפור הטוב ביותר:

1. אורלי רונן, שירן כהן היימן - "ארץ פצועה"

2. ורד מבורך - "ירח בבית 12"

3. זיו קטנוב - "נדיה - שם זמני"

4. רונית דוגו ארביב - "ציפורי חול"

5. רינת אלוני, ריצ'ארד טאקש, שגית צמח - "ג'רוזלם"

 

קטגורית המוסיקה המקורית הטובה ביותר:

1. אייל סעיד מני - "באבא ג'ון"

2. ישי אדר - "ירח בבית 12"

3. פרנק אילפמן - "ארץ פצועה"

4. רן בגנו - "נדיה - שם זמני"

5. רן שם טוב - "פלאפל אטומי"

 

קטגורית הפסקול הטוב ביותר:

1. אביב אלדמע, מוטי חפץ - "המילים הטובות"

2. גיל תורן, איתי אלוהב - "ציפורי חול"

3. גיל תורן, מוטי חפץ - "באבא ג'ון"

4. ויטלי גרינשפן, אביב אלדמע - "היורד למעלה"

5. רונן נגל, עמית שמן - "ארץ פצועה"

 

קטגורית הסרט התיעודי הטוב ביותר – מעל 60 דק':

1. "היה היה מלך - נסים אלוני בשלוש מערכות, שתי תמונות ביניים ואפילוג"- מפיקים: לוי זיני, אבישי פרץ, דורון ג'רסי,

בימוי: דורון ג'רסי

2. "מתי כספי - וידוי"- מפיקים: אורי בורדה, שמי שינפלד, עמיתן מנלזון, בימוי: דליה מבורך, דני דותן

3. "סבנה"- מפיקים: נתי דינר, משה אדרי, לאון אדרי, אודי ירושלמי, אורי הוד, יוצר: נתי דינר, בימוי: רני סער

4. "סינדרום בנטביץ'"- מפיק ובמאי: גור בנטביץ'

5. "שיח לוחמים. הסלילים הגנוזים" – מפיקים: דניאל סיון, הילה מדליה, נטע צוובנר, בימוי: מור לושי

 

קטגורית הסרט התיעודי הטוב ביותר – עד 60 דק':

1. "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו סאן"- מפיקות: יעל לשם, דבורית שרגל, בימוי: דבורית שרגל

2. "האויבת שלי, השותפה שלי"- מפיקים: דוקי דרור, ענת ווגמן, בימוי: דוקי דרור, חן שלח

3. "חייו מלאי שיר - סיפורו של אברהם חלפי"- מפיקה: תמי מרגלית, בימוי: אורי משגב

4. "מרוששות"- מפיקות: שולה שפיגל, דנה עדן, בימוי: ג'ולי שלז

5. "קוזלצ'יק" – מפיק: טובי ארבל, בימוי: רוני ניניו

 

קטגורית הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר – עד 40 דק':

1. "אחד באפריל" - מפיק: שקד לוי, בימוי: יונתן דקל

2. "אנטילופות" - מפיקים: אייל שיראי, טינקר רוזן, בימוי: אורי רום

3. "גרינלנד" - מפיקים: ליטל מייזל, יואב בירנפלד, בימוי: אורן גרנר

4. "החזן והים" - מפיקות: טליה קלינהנדלר, אסנת הנדלסמן קרן, בימוי: יהונתן אינדורסקי

5. "סוסי נייר" - מפיקים: גל גרינשפן, רועי קורלנד, בימוי: מיכאל "מיש" רוזנוב

 

 

 

 בתמונה עם עם אילנה שרון מנכלית אקדמיה , גידי אורשר חבר אקדמיה ו " הפרס"

 

תמונת סילביה גולן

תמונה סרט " המילים הטובות " רונלד פלאנט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"השוטר הטוב"  סדרה חדשה בכיכובם של יובל סמו, משה איבגי, לאורה ריבלין, גיא לואל ועוד
ימי שבת ב-21:00 החל מה- 15/8


שני הפרקים הראשונים ישודרו ברצף, בערוץ yes Comedy HD ובבכורה ב- yes VOD מה- 12/8

 

תקציר הסדרה:
שוטר מורעל שנותן את נשמתו לתחנה אבל לא תמיד יכול לשלוט בעצמו... בעבודה הוא תותח אבל בחיים הוא נאלץ לחזור לגור עם ההורים ששולטים בחייו.
יוצרים: תומר אבירם וארז אבירם
מפיק ועורך ראשי: יואב גרוס. הפקה: יואב גרוס.
במאי: איתן צור

קרדיט:
"השוטר הטוב"- קומדיה חדשה - תשודר בימי שבת החל מה-15.8 ב21:00 ב- yescomedy ובyesVOD (פרק 1 זמין לצפייה מה-12.8)
בכיכובם של יובל סמו, משה איבגי, ליאורה ריבלין.

 

סדרה קומית חדשה בכיכובו של יובל סמו

דני קונפינו (יובל סמו) הוא שוטר במשרה מלאה, באחת התקופות הכי מחורבנות של המשטרה. תקופה בה התדמית שלה בשפל, ניצבים מודחים כל שבוע, מפקדים מטרידים פעמיים בשבוע, התקציבים מקוצצים ותלונות נגד שוטרים נערמות במשרדי מח"ש. למרות בעיות התנהגות קשות, דני נחשב לגבר גבר, שוטר מוצלח ואהוב ששולט בתחנה ומכתיב את הכללים.

אחרי שנים של חיים משותפים מגלה דני, שחברתו (ורד פלדמן) בוגדת בו. הגילוי מכה אותו בהלם והוא מחליט לעזוב אותה ואת בנה הקטן, אותו הוא מגדל ואוהב כאילו היה בנו. מאחר ומשכורת של שוטר אינה מאפשרת לו לשכור דירה, דני חוזר לבית הוריו במטרה לגור שם באופן זמני. אך הזמני הופך קבוע ודני מגלה שהחיים בבית עולים על כל זירת פשע. הורים המעצבנים (משה איבגי וליאורה ריבלין) ואח עבריין, מציבים אותו מול אתגר הרבה יותר רציני.


בהשתתפות: יובל סמו, משה איבגי, ליאורה ריבלין, גיא לואל, יגאל עדיקא, אלון חימאווי, לואי נופי, אורטל בן שושן ועוד.

 

 

יוצרי הסדרה : ארז ותומר אבירם

יוצרים נוספים : יואב גרוס , עמית ליאור ויובל סמו


תסריטאים ראשיים : ארז ותומר אבירם
תסריטאים נוספים : אסף בייזר ויובל פרידמן


עורך תסריט : עמית ליאור
צלם ראשי - עמיקם שילה


מפיק ראשי ועורך אחראי - יואב גרוס
בית הפקה: - יואב גרוס הפקות בע"מ

 

 

 צילומים  רפי דלויה